התבקשתי לסייע בתיק שהיה ב"תחילת דרכו" במשרד. מדובר במטופלת כבת 50, פעילה ועצמאית שעברה ניתוח לב אלקטיבי (כלומר לא דחוף) חוזר ולאחריו התעוררה עם נזק מוחי נוירולוגי בלתי הפיך, בעטיו היא הוגדרה כנכה 100% וסיעודית.
התיק היה כאמור בשלבים התחלתיים של הטיפול, טרם הגשת כתב תביעה. בני משפחתה של התובעת וכן עורכת הדין המטפלת בתיק התייעצו עם מספר מנתחי חזה בתחום, מהארץ ומחו"ל, והתקבלו שלושה ייעוצים פנימיים (לא חוות דעת מלאות) שונים בתכלית זה מזה, ואף סותרים בחלק מהטענות.
בשלב זה נקראתי לסייע בתיק. בשלב הראשון התבקשתי להסביר לעורכי הדין האחראים על המקרה- מהו אותו הליך ניתוחי אותו עברה הלקוחה. לצורך כך חיפשתי חומר רפואי על מחלת הלב של הלקוחה ועל הניתוח אותו היא עברה, הכנתי מצגת קצרה עם תמונות אנטומיות של הלב, ופירטתי את שלבי הניתוח (אפשרויות החיבור למכונת לב ריאה, מדוע יש צורך לקרר את החולה, מה עושים לאחר שהחולה מחובר למכונה וכו').
בשלב השני – קראתי את הייעוצים הפנימיים של כל אחד מהמומחים, את המאמרים עליהם הוא התבסס, ואיתרתי בעיות צפויות. בעקבות זאת עורכי הדין יכלו לקבל החלטה מושכלת במי מהמומחים לבחור לצורך כתיבת חוות דעת (מומחה שביסס את טענותיו על מחקרים שעסקו במחלת לב דומה אך לא זהה למקרה הנדון- נפסל, מומחה שטענותיו לגבי הכשלים לא היו מבוססות דיין – נפסל).
השלב השלישי של מעורבותי בתיק היה בהכנה טובה יותר של המקרה למומחה שנבחר לכתוב את חוות הדעת, ובתיקון וחיזוק חוות הדעת לאחר שזו נכתבה ע"י המומחה (בהסכמתו כמובן). על סמך הבנה עמוקה יותר של המקרה מבחינה רפואית יחד עם סקירת הטענות והספרות הרפואית שכבר היו ברשותי- ידענו לדייק את השאלות עליהן נדרש המומחה לענות (מהות הכשל, אלטרנטיבות אפשריות לשלבי הניתוח השונים, ניטור לקוי במהלך הניתוח, מידת ההסבר לחולה טרם הניתוח על הסכנות הכרוכות בניתוח כזה ועוד).