התבקשתי לסייע בתיק של ילד מושתל איברים שקיבל בטעות תרופת אינבו (תרופה ללא חומר פעיל) במשך מספר שבועות, ובעקבות זאת השתל נדחה. הוא נאלץ להמתין זמן ממושך עד שנמצאה תרומה נוספת עבורו ולאחר מכן לעבור השתלה חדשה ומורכבת, שהייתה כרוכה גם בהליך שיקום קשה.
התיק היה לקראת דיון הוכחות, ותפקידי היה לסייע לעורך הדין להכין את החקירה הנגדית של הרופא המומחה שכתב חוות דעת לטובת הנתבעת . אותו רופא מומחה כתב חוות דעת ארוכה שהתבססה על כ-30 מאמרים רפואיים. ביססנו את החקירה הנגדית על הפרכת הטענות שהמומחה פרט בחוות דעתו אחת לאחת באמצעות המאמרים שהוא עצמו צירף. לדוגמה- הראנו שטענתו התבססה על מחקר ישן שאינו רלוונטי לימינו אנו, הראנו שמחקר אחר התייחס למקרה דומה אך לא זהה למקרה שלנו (מחלה שונה, השתלת איבר שונה), מאמר שהתייחס להשתלה ראשונה אך לא להשתלה חוזרת, מאמר שהמומחה ציטט ממנו מסקנה אחת , אך בחר שלא לצטט את ההסתייגות של הכותבים מאותה מסקנה, ועוד.
לצורך בניית החקירה קראתי את כל המאמרים שהמומחה צירף. בכל מאמר איתרתי את המקור לטענה שטען המומחה, ולאחר מכן חיפשתי דרך לסתור את הטענה על סמך אותו מאמר או על סמך מאמר אחר שהמומחה צירף.
לכל שאלה שנשאלה בחקירה הנגדית – הותאם ציטוט מאחד או יותר מהמחקרים שהמומחה צירף לחוות הדעת ובו הוכחה לכך שהטענה מופרכת/אינה מדויקת/אינה נכונה/אינה רלוונטית.