התבקשתי לסייע בתיק של הולדה בעוולה שהיה לקראת הליך גישור. ילדה שנולדה עם מחלה גנטית בעקבות פענוח שגוי של בדיקות גנטיות ספציפיות למחלה של ההורים והעובר (לאחר שביתם הבכורה נולדה עם המחלה). הילדה סבלה מעיכוב התפתחותי ומוגבלות מוטורית (נכות). בשלב בו היה התיק לא היתה מחלוקת בין התובעים לנתבעים על כך שהייתה התרשלות ועל קיומו של קשר סיבתי. המחלוקת נסובה סביב מידת הנזק וסכום הפיצוי. הנתבעים טענו שכמו ברב המקרים מסוג זה תוחלת החיים היא סביב 20 שנה, והפיצוי נגזר מכך.
בשלב זה נכנסתי לתמונה במטרה להגדיל את סכום הפיצוי ללקוחות. קראתי את הספרות שצורפה לחוות דעת המומחה, ממנה למדתי שהמחלה הגנטית הספציפית של הילדה יכולה לנבוע ממוטציות גנטיות שונות. כמו כן למדתי שלמחלה הגנטית הנ"ל יש מדרג חומרה, על פי רמת התפקוד של החולה.
לאחר מכן עיינתי בחומר הרפואי שצורף לתיק. למדתי שהמוטציה הספציפית של הילדה היא בעלת פרוגנוזה טובה יחסית למוטציות אחרות. כמו כן ראיתי שבמעקב הקליני האחרון שלה היא דורגה יחסית גבוה במדרג התפקוד – עובדה שמעלה גם היא את הפרוגנוזה.
בעקבות מידע זה ביקשנו חוות דעת מומחה לגבי תוחלת החיים הצפויה לילדה, תוך הצגת הנתונים שעלו מתוך החומר המחקרי והמעקב הקליני של הילדה. המומחה קבע תוחלת חיים של 40 שנה, פי 2 מהתוחלת "הרגילה". בעקבות זאת סכום הפיצוי שהושג בגישור הוכפל.